רש"י על פסחים נ״ו ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים נ״ו ע״ב:א׳ רש"י על פסחים נ״ו ע״ב:ג׳ »

1 פסחים פתח ↗

וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה. אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ לֹא הִקְדִּישׁוּ אֶלָּא קוֹרוֹת, וְאָנוּ נַתִּיר גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה. וּבְגִידּוּלִין הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן עָסְקִינַן, וְסָבְרִי לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: אֵין מְעִילָה בְּגִידּוּלִין. וְרַבָּנַן סָבְרִי: נְהִי דִּמְעִילָה לֵיכָּא, אִיסּוּרָא מִיהָא אִיכָּא.

2 פסחים פתח ↗

2 ובגידולין - גרסינן:

3 כמאן דאמר אין מעילה בגידולין - במסכת מעילה דף יג.:

2 מעילה פתח ↗

וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת, לְבֶדֶק הַבַּיִת וְלֹא לַמִּזְבֵּחַ, לֹא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת – מוֹעֲלִין בָּהּ. כֵּיצַד? הִקְדִּישׁ בּוֹר מָלֵא מַיִם, אַשְׁפּוֹת מְלֵאוֹת זֶבֶל, שׁוֹבָךְ מָלֵא יוֹנִים, אִילָן מָלֵא פֵּירוֹת, שָׂדֶה מְלֵאָה עֲשָׂבִים – מוֹעֲלִין בָּהֶם וּבְמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ בּוֹר וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא מַיִם, אַשְׁפָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלָּא זֶבֶל, שׁוֹבָךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא יוֹנִים, אִילָן וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא פֵּירוֹת, שָׂדֶה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלְּאָה עֲשָׂבִים – מוֹעֲלִין בָּהֶם, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה וְהָאִילָן – מוֹעֲלִין בָּהֶן וּבְגִידּוּלָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן גִּידּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ. וְלַד הַמְעוּשֶּׂרֶת – לֹא יִנַק מִן הַמְעוּשֶּׂרֶת, וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן. וְלַד הַמּוּקְדָּשִׁין – לֹא יִנַק מִן הַמּוּקְדָּשִׁין, וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן. הַפּוֹעֲלִים לֹא יֹאכְלוּ מִן גְּרוֹגְרוֹת הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן פָּרָה מִכַּרְשִׁינֵי הֶקְדֵּשׁ. גְּמָ׳ קָתָנֵי: וְלַד הַמְעוּשֶּׂרֶת לֹא יִנַק מִן הַמְעוּשֶּׂרֶת. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: אָתְיָא ״הַעֲבָרָה״ ״הַעֲבָרָה״ מִבְּכוֹר, מָה בְּכוֹר מוֹעֲלִין בּוֹ – אַף חֲלֵב הַמְעוּשֶּׂרֶת מוֹעֲלִין בּוֹ. חֲלֵב הַמּוּקְדָּשׁ נָמֵי, אָתְיָא ״אִמּוֹ״ ״אִמּוֹ״ מִבְּכוֹר. הַפּוֹעֲלִין לֹא יֹאכְלוּ כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״, ״דִּישׁוֹ״ – שֶׁלְּךָ, וְלֹא דִּישׁוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. הַדָּשׁ קַלְעִילִין בִּשְׂדֵה הֶקְדֵּשׁ – מָעַל. וְהָא בְּתָלוּשׁ בָּעִינַן! אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ אַבְקַהּ מְעַלֵּי לַהּ.

« רש"י על פסחים נ״ו ע״ב:א׳ רש"י על פסחים נ״ו ע״ב:ג׳ »